ישו לא היה לבד

ישו לא היה לבדעל גבעה מחוץ לירושלים המכונה גולגותא נצלב ישו מנצרת. הוא לא היה המטריד היחיד בירושלים באותו יום אביבי. פול מביע קשר עמוק עם אירוע זה. הוא מצהיר שהוא נצלב עם המשיח (הגלטים 2,19) ומדגיש שזה לא חל רק עליו. לקולוסים אמר: "מתתם עם המשיח, והוא הציל אתכם מידי כוחות העולם הזה" (קולוסים). 2,20 מקווה לכולם). פאולוס ממשיך ואומר כי נקברו וגדלנו עם ישוע: "נקברת עמו (ישוע) בטבילה; גם אתה קם עמו באמונה בכוח אלוהים אשר הקים אותו מן המתים" (קולוסים). 2,12).

למה פול מתכוון? כל הנוצרים מחוברים, במודע או שלא במודע, לצלבו של ישו. היית שם כשישוע נצלב? אם קיבלת את ישוע המשיח כמושיע ומושיע, התשובה היא: כן, עשית זאת מתוך אמונה. למרות שלא היינו בחיים באותו זמן ולא יכולנו לדעת זאת, היינו מחוברים לישוע. זה אולי נראה כמו סתירה בהתחלה. מה זה אומר בעצם? אנו מזדהים עם ישוע ומכירים בו כנציגנו. מותו הוא הכפרה על חטאינו. הסיפור של ישוע הוא הסיפור שלנו כאשר אנו מזדהים עם האדון הצלוב, מקבלים אותו ומסכים איתו. חיינו מצטרפים לחייו, לא רק תהילת תחיית המתים, אלא גם הכאב והסבל של צליבתו. האם נוכל לקבל זאת ולהיות עם ישוע במותו? פאולוס כותב שאם אנו מאשרים זאת, הרי שנועלנו לחיים חדשים עם ישוע: "או האם אינכם יודעים שכלנו אשר הוטבלנו למשיח ישוע הוטבלנו אל מותו? נקברנו עמו דרך הטבילה למוות, כדי שכשם שהמשיח קם מן המתים בכבוד האב, נוכל גם אנו להתהלך בחידוש החיים" (אל הרומים). 6,3-אחד).

חיים חדשים

מדוע גדלנו לחיים חדשים עם ישוע? "אם קמתם עם המשיח, חפשו את מה שלמעלה, היכן שהמשיח יושב לימינו של אלוהים" (קולוסים 3,1).

ישוע חי חיי צדק ואנחנו גם שותפים בחיים האלה. אנחנו לא מושלמים, כמובן - אפילו לא מושלמים בהדרגה - אבל אנחנו נקראים להשתתף בחייו החדשים, השופעים של המשיח: "אבל באתי לתת להם חיים, חיים בשפע" (יוחנן 10,10).

כאשר אנו מזדהים עם ישוע המשיח, חיינו שייכים לו: "כי אהבת המשיח מחייבת אותנו, מתוך ידיעה שאחד מת למען כולם, וכך כולם מתו. ועל כן הוא מת למען כולם, כדי שהחיים לא יחיו מעתה לעצמם, אלא למען המת למענם וקם מחדש" (2. קורינתיים 5,14-אחד).

כשם שישוע אינו לבד, גם אנחנו לא לבד. דרך האמונה אנו מזדהים עם ישוע המשיח, נקברים איתו ומשתתפים בתחייתו. החיים שלו הם החיים שלנו, אנחנו חיים בו והוא בתוכנו. פאולוס הסביר תהליך זה במילים אלה: "אני נצלב עם המשיח. אני חי, אבל עכשיו לא אני, אלא המשיח חי בי. כי מה שאני חי עכשיו בבשר, אני חי באמונה בבן האלוהים, אשר אהב אותי ונתן את עצמו עבורי" (הגלטים). 2,19-אחד).

הוא איתנו בניסיונותינו ובהצלחותינו כי חיינו שייכים לו. הוא נושא בנטל, הוא מקבל את ההכרה ואנחנו חווים את השמחה שבשיתוף חיינו. הרם את הצלב, שאל ישוע את תלמידיו, ועקוב אחרי. זהה את עצמך עם ישוע. אפשרו לחיים הישנים למות ולחיים החדשים של ישוע למלוך בגופכם. תן לזה לקרות דרך ישוע. תן לישו לחיות בך, הוא יתן לך חיי נצח!

מאת יוסף טאק


מאמרים נוספים על הצלוב במשיח:

ישוע קם, הוא חי!

נצלב במשיח