מקור מים חיים

549 מעיין מים חייםאנה, רווקה בגיל העמידה, חזרה הביתה אחרי יום לחוץ בעבודה. היא גרה לבדה בדירתה הקטנטנה והצנועה. היא ישבה על הספה השחוקה. כל יום היה זהה. "החיים כל כך ריקים", חשבה בייאוש. "אני כולי לבד".
בפרבר יוקרתי ישב גארי, איש עסקים מצליח, על המרפסת שלו. מבחוץ הכל נראה בסדר. ובכל זאת, הוא היה חסר משהו. הוא לא יכול היה לדעת מה לא בסדר איתו. הוא חש ריקנות בפנים.
אנשים שונים. נסיבות שונות. אותה בעיה. בני אדם אינם יכולים למצוא סיפוק אמיתי מאנשים, רכוש, בילוי או הנאה. מבחינתם החיים הם כמו מרכז סופגנייה - ריקים.

ליד מזרקת יעקב

ישוע עזב את ירושלים בגלל התנגדותם של הפרושים. כשחזר למחוז הגליל הוא נאלץ לעבור דרך השומרון, אזור שהיהודים התחמקו ממנו. האשורים כבשו את ירושלים, בני ישראל גורשו לאשור, וזרים הובאו לאזור כדי לשמור על השלום. הייתה התערבות של עם האלוהים עם גויים, שנבוזה על ידי "היהודים הטהורים".

ישו היה צמא, חום הצהריים עשה את שלו. הוא הגיע לבאר יעקב מחוץ לעיר שיח, שממנה נשאבו המים. ישוע פגש אישה ליד הבאר וביקש ממנה לתת לו מים כדי להתחיל איתה שיחה. התנהגות כזו נחשבה לטאבו בקרב יהודים. (יוהנס 4,7-9) זה היה בגלל שהיא הייתה אישה שומרונית ובזויה ואישה. היא התרחקה כי היה לה מוניטין רע. היו לה חמישה בעלים והיא גרה עם גבר אחד והייתה לבדה במקום ציבורי. גברים ונשים לא קשורים לא דיברו זה עם זה במקומות ציבוריים.

אלו היו ההגבלות התרבותיות שישוע התעלם מהן. הוא הרגיש שיש לה פגם, חלל ריק בפני עצמו. היא חיפשה ביטחון ביחסים אנושיים, אבל לא מצאה אותו. משהו היה חסר, אבל היא לא ידעה מה זה. היא לא מצאה את שלמותה בזרועותיהם של שישה גברים שונים וסביר להניח שעברה התעללות והשפלה על ידי כמה מהם. חוקי הגירושין אפשרו לגבר "לפטר" אישה מסיבות טריוויאליות. היא נדחתה, אבל ישוע הבטיח להרוות את צימאונה הרוחני. הוא אמר לה שהוא המשיח הצפוי. ענה ישוע ואמר לה: "אם תדע את מתנת ה' ומי הוא האומר לך תן לי לשתות! ביקשת ממנו והוא יתן לך מים חיים. מי שישתה את המים האלה יצמא שוב; אבל מי שישתה את המים שאני נותן לו לא יצמא לנצח, אבל המים שאני אתן לו יהפכו בו למקור מים הזורם לחיי נצח" (יוחנן). 4,10, 13-14).
היא שיתפה בהתלהבות את החוויה שלה עם תושבי עירה, ורבים האמינו בישוע כמושיע העולם. היא התחילה להבין ולחוות את החיים החדשים האלה - שהיא יכולה להיות במלואה במשיח. ישוע הוא מקור המים החיים: "עמי חטא כפול: עוזבים אותי, המקור החי, ועושים בורות סדוקים ואינם יכולים להחזיק את המים" (ירמיהו). 2,13).
אנה, גרי והאישה השומרונית שתו מבאר העולם. המים ממנו לא יכלו למלא את החלל בחייה. אפילו מאמינים יכולים לחוות את הריק הזה.

האם אתה מרגיש ריק או בודד? האם יש מישהו או משהו בחייך שמנסה למלא את החלל שלך? האם יש חוסר שמחה ושלווה בחייך? תגובתו של אלוהים לתחושות הריקנות הללו היא למלא את החלל בחייך בנוכחותו. אתה נוצר כדי להיות במערכת יחסים עם אלוהים. הם נוצרו כדי ליהנות מתחושת השייכות, הקבלה וההערכה ממנו. אתה תמשיך להרגיש לא שלם כשאתה מנסה למלא את החלל הזה בכל דבר מלבד הנוכחות שלו. דרך מערכת יחסים קרובה מתמשכת עם ישוע תמצא את התשובה לכל אתגרי החיים. הוא לא יאכזב אותך. שמך מופיע על כל אחת מהבטחותיו הרבות. ישוע הוא אנושי ואלוהים בו זמנית, וכמו כל ידידות שאתה חולק עם מישהו אחר, לוקח זמן עד שמערכת יחסים מתפתחת. זה אומר לבלות זמן ביחד ולשתף, להקשיב ולדבר על כל מה שעולה על דעתך. "כמה יקר, אלוהים, חסדך! אנשים מחפשים מקלט בצל הכנפיים שלך. מותר להם ליהנות מהעושר של ביתכם, ואתם נותנים להם משהו לשתות מזרם של שמחה. איתך הוא מקור כל החיים, באור שלך אנו רואים את האור »(תהלים ג6,9).

מאת אוון ויסאגי