שאלות על השילוש

180 שאלות על השילושהאב הוא אלוהים והבן הוא אלוהים ורוח הקודש היא אלוהים, אבל יש רק אלוהים אחד. חכה רגע יש אנשים שאומרים. "אחד פלוס אחד ועוד אחד שווה לאחד? זה לא יכול להיות נכון. זה פשוט לא מסתדר".

נכון, זה לא עובד – וגם לא צריך. אלוהים הוא לא "דבר" שיש להוסיף. יכול להיות רק אחד, כל-יכול, כל-חכם, כל-נוכח - מכאן שיכול להיות רק אלוהים אחד. בעולם הרוח, האב, הבן ורוח הקודש הם אחד, מאוחדים באופן שאובייקטים חומריים אינם יכולים להיות. המתמטיקה שלנו מבוססת על דברים חומריים; זה לא תמיד עובד בממד הרוחני הבלתי מוגבל.

האב הוא אלוהים והבן הוא אלוהים, אבל יש רק ישות אלוהים אחת. זו לא משפחה או ועדה של ישויות אלוהיות - קבוצה לא יכולה לומר "אין כמוני" (ישעיהו ד').3,10; 44,6; 45,5). אלוהים הוא רק ישות אלוהית - יותר מאדם, אלא רק אלוהים. הנוצרים הקדומים לא קיבלו את הרעיון הזה מהפגאניזם או הפילוסופיה - הם נאלצו לעשות זאת על פי כתבי הקודש.

בדיוק כמו הכתוב מלמד כי ישוע הוא אלוהי, כך היא מלמדת כי רוח הקודש הוא אלוהי אישי. מה רוח הקודש עושה, אלוהים עושה. רוח הקודש היא אלוהים, כמו הבן והאבא - שלושה אנשים מאוחדים לחלוטין באלוהים אחד: השילוש.

שאלת תפילות ישו

לעתים קרובות נשאלת השאלה: מכיוון שאלוהים הוא אחד (אחד), מדוע ישוע היה צריך להתפלל לאב? מאחורי השאלה הזו מסתתרת ההנחה שהאחדות של אלוהים לא אפשרה לישו (שהיה אלוהים) להתפלל לאב. אלוהים הוא אחד אז למי התפלל ישוע? תמונה זו מתעלמת מארבע נקודות חשובות שעלינו להבהיר אם ברצוננו לקבל תשובה מספקת לשאלה. הנקודה הראשונה היא שאמירת "המילה היה אלוהים" אינה מאשרת שאלוהים היה אך ורק הלוגוס [המילה]. המילה "אלוהים" בביטוי "ואלוהים היה המילה" (יוחנן 1,1) אינו משמש כשם עצם. משמעות הניסוח היא שהלוגוס היה אלוהי - שללוגוס היה אותו טבע כמו אלוהים - ישות אחת, טבע אחד. טעות היא להניח שהביטוי "הלוגוס היה אלוהים" פירושו שהלוגוס לבדו היה אלוהים. מנקודת מבט זו, ביטוי זה אינו מפריע למשיח להתפלל לאב. במילים אחרות, יש משיח אחד ויש אב, ואין אי התאמה כאשר המשיח מתפלל לאב.

הנקודה השנייה שצריך להבהיר היא שהלוגוס הפך לבשר (יוחנן 1,14). אמירה זו אומרת שהלוגוס של אלוהים הפך למעשה לבן אדם - בן אנוש מילולי, מוגבל, עם כל התכונות והמגבלות המאפיינות את בני האדם. היו לו כל הצרכים הנלווים לטבע האנושי. הוא היה זקוק להזנה כדי להישאר בחיים, היו לו צרכים רוחניים ורגשיים, כולל הצורך לקיים שיתוף עם אלוהים באמצעות תפילה. צורך זה יתבהר עוד יותר בהמשך.

הנקודה השלישית שזקוקה להבהרה היא חטאו. תפילה היא לא רק עבור חוטאים; אפילו אדם חטא יכול וצריך לשבח את אלוהים ולבקש את עזרתו. יצור אנושי מוגבל צריך להתפלל לאלוהים, חייב להיות שותפות עם אלוהים. ישו, בן אנוש, היה צריך להתפלל לאלוהים הבלתי מוגבל.

זה מעלה את הצורך לתקן טעות רביעית באותה נקודה: ההנחה כי הצורך להתפלל היא הוכחה כי אדם מתפלל הוא לא יותר מאשר אנושי. הנחה זו התגנבה מתוך תפישה מעוותת של תפילה למוחם של אנשים רבים - מתוך ההשקפה כי חוסר השלמות של האדם הוא הבסיס היחיד לתפילה. תפיסה זו אינה נלקחת מן התנ"ך או מכל דבר אחר שנחשף על ידי אלוהים. אדם היה צריך להתפלל, גם אם לא חטא. חוסר החטאים שלו לא היה הופך את תפילותיו לבלתי נחוצות. המשיח התפלל, למרות שהוא היה מושלם.

בהתחשב בהבהרות לעיל, ניתן לענות על השאלה. המשיח היה אלוהים, אבל הוא לא היה האב (או רוח הקודש); הוא יכול להתפלל לאבא. גם ישו היה אנושי - בן אנוש מוגבל, פשוטו כמשמעו; הוא היה צריך להתפלל לאבא. המשיח היה גם האדם החדש - דוגמה לאדם המושלם שאדם היה צריך להיות; הוא היה בקשר מתמיד עם אלוהים. המשיח היה יותר מאנושי - והתפילה לא משנה את המעמד הזה; הוא התפלל כפי שבן האלוהים ברא את האדם. התפיסה שתפילה אינה הולמת או מיותרת עבור מישהו יותר מאשר אנושי אינה נובעת מהתגלותו של אלוהים.

מאת מייקל מוריסון