חופש

עצמאות 049 כמה "selfmade" אתה יודע? האמת היא, כמובן, שאף אחד מאיתנו באמת לא עושה את עצמנו. אנו מתחילים את חיינו כנקודה זעירה ברחם אמנו. אנחנו נולדים כל כך חלש עד שנמות בתוך שעות אם נישאר לבדנו.

אבל ברגע שאנחנו מגיעים לבגרות, אנחנו מאמינים שאנחנו עצמאיים ויכולים לעשות את זה בעצמנו. אנו מייחלים לחופש ולעתים קרובות אנו אומרים כי להיות חופשי פירושו לחיות בכל דרך ולעשות מה שאנחנו אוהבים.

נראה כי קשה לנו בני האדם להודות באמת הפשוטה שאנו זקוקים לעזרה. אחד הכתובים האהובים עלי הוא: "הוא עשה אותנו ולא את עצמנו לעמו וכבשים למרעה שלו" (תהילים יא, ז). כמה זה נכון ובכל זאת כמה קשה לנו להודות שאנחנו שייכים אליו - שאנחנו "כבשים המרעה שלו".

לפעמים רק משברים קדחתניים בחיים, כשכבר מאוחר מדי, מניעים אותנו להודות שאנחנו זקוקים לעזרה - עזרה של אלוהים. נראה שאנחנו מאמינים שיש לנו כל זכות לעשות מה ואיך אנחנו אוהבים את זה, אבל, באופן פרדוקסלי, אנחנו אומללים. ללכת בדרכנו ולעשות את הדבר שלנו לא מביא את הגשמה ואת שביעות רצון עמוקה שכולנו מייחלים לו. אנחנו כמו כבשים הולך שולל, אבל החדשות הטובות הן שלמרות הצרות שלנו ברוטו בחיים, אלוהים לא מפסיק לאהוב אותנו.

ברומאים 5,8-10, כתב השליח פאולוס: "אבל אלוהים מראה את אהבתו אלינו בעובדה שמשיח מת בשבילנו כשהיינו עדיין חוטאים. כמה עוד יציל אותנו מכעס עכשיו כשצדקנו בדמו, כי אם נתפייס עם אלוהים דרך מות בנו כשעדיין היינו אויבים, כמה עוד ניצלנו מחייו, עכשיו כשאנחנו מתפייסים. »

אלוהים אף פעם לא נוטש אותנו. הוא עומד בפתח ליבנו ודופק. כל שעלינו לעשות הוא לפתוח את הדלת ולהכניס אותה פנימה. ללא אלוהים חיינו ריקים ולא ממומשים. אבל אלוהים עשה אותנו במטרה לחלוק את חייו אתנו - את החיים העליזים והמלאים המשותפים לאב, הבן ורוח הקודש. באמצעות ישוע המשיח, בנו האהוב של האב, אנו הופכים להיות חברים מלאים של המשפחה של אלוהים. דרך ישו, אלוהים כבר עשה לנו את רכושו, ובאמצעות אהבתו קשר אותנו לעצמו באופן כזה שהוא לעולם לא יניח לנו. אז למה לא להאמין החדשות הטובות, לפנות אל אלוהים באמונה, לקחת את הצלב וללכת אחרי ישוע המשיח? זוהי הדרך היחידה לחופש אמיתי.

מאת יוסף טקח