ישו קם, הוא חי

603 ישו קם הוא חימלכתחילה, רצונו של אלוהים התכוון שהאדם יבחר את העץ שפריו יעניק לו חיים. אלוהים רצה להתאחד עם רוח האדם באמצעות רוח הקודש שלו. אדם וחוה דחו את החיים עם אלוהים מכיוון שהם האמינו בשקר השטן שיהיו להם חיים טובים יותר ללא צדקת האל. כצאצאיו של אדם, ירשנו ממנו את אשמת החטא. ללא קשר אישי עם אלוהים, אנו נולדים מתים רוחנית ובגלל חטאנו, עלינו למות בסוף חיינו. הכרת הטוב והרע מובילה אותנו לדרך הצדקנית של עצמאות מאלוהים ומביאה אותנו למוות. כאשר אנו נותנים לרוח הקודש להנחות אותנו, אנו מכירים באשמתנו ובטבענו החוטא. התוצאה היא שאנחנו צריכים עזרה. זהו תנאי מוקדם לשלב הבא שלנו:

"התפייסנו עם אלוהים על ידי מות בנו כשהיינו אויביו" (הרומים 5,10 New Life Bible). ישוע פייס אותנו עם אלוהים באמצעות מותו. נוצרים רבים עוצרים בעובדה זו. הם מתקשים לחיות חיים המתאימים למשיח, כי הם לא מבינים את החלק השני של הפסוק:

"אז, ביתר שאת כעת, כשהפכנו לחבריו, נינצל בחיי המשיח" (אל הרומים 5,10 New Life Bible). מה זה אומר להינצל על ידי חיי המשיח? כל מי ששייך למשיח נצלב, מת ונקבר איתו ואינו יכול עוד לעשות דבר מעצמו. המשיח קם מהמתים כדי להעניק חיים למי שמתו איתו. אם אתה תובע את חייו של ישוע למען ישועתך כמו שאתה תובע למען הפיוס, אז ישוע קם בך לחיים חדשים. דרך אמונתו של ישוע, איתה אתה מסכים, ישוע חי את חייו בך. הם קיבלו דרכו חיים רוחניים חדשים. חיי נצח! תלמידי ישוע לא יכלו להבין את הממד הרוחני הזה לפני חג השבועות, כאשר רוח הקודש עדיין לא הייתה בתלמידים.

ישו חי!

עברו שלושה ימים מאז נידון ישוע, נצלב ונקבר. שניים מתלמידיו הלכו לכפר בשם אמאוס: "הם דיברו ביניהם על כל הסיפורים האלה. ויהי בשעה שהם מדברים ושאלו איש את רעהו, התקרב ישוע עצמו והלך עמם. אבל עיניהם נמנעו מלזהות אותו" (לוקס 24,15-אחד).

הם לא ציפו לראות את ישו ברחוב כי הם האמינו שישוע מת! בגלל זה לא האמינו לחדשות של הנשים שהוא בחיים. תלמידי ישוע חשבו: אלו אגדות טיפשיות! "אמר להם ישוע: אילו דברים הם אלה שאתם מנהלים זה עם זה בדרך? שם הם הפסיקו עצובים »(לוק 24,17). זהו הסמל של אדם שהאדם שקם עוד לא פגש. זו נצרות עצובה.

"ענה אחד מהם, קליאופס שמו, ואמר לו: האם אתה היחיד מבין הזרים בירושלים שאינו יודע מה קרה שם בימים אלה? והוא (ישוע) אמר להם: מה אם כן? (לוק 24,18-19). ישו היה הדמות הראשית ומעמיד פנים שהוא חסר מושג כדי שיוכלו להסביר לו את זה:
"אך אמרו לו, על ישוע מנצרת, שהיה נביא, אדיר במעשה ובדבר לפני אלוהים וכל העם; כמו שהכוהנים הגדולים והממונים שלנו מסרו אותו לעונש מוות וצלבו אותו. אבל קיווינו שהוא זה שיגאל את ישראל. ומעל לכל, היום זה היום השלישי שזה קרה »(לוקס 24,19-21). תלמידי ישוע דיברו בלשון עבר. הם קיוו שישוע יציל את ישראל. הם קברו את התקווה הזו לאחר שהיו עדים למותו של ישוע ולא האמינו בתחייתו.

באיזה מתח אתה חווה את ישו? האם הוא רק דמות היסטורית שחיה ומתה לפני כ -2000 שנה? כיצד אתה חווה את ישו כיום? האם אתם חווים זאת בכל רגע בחייכם? או שאתה חי בידיעה שהוא פיווה אותך לאלוהים באמצעות מותו ושוכח את מטרתו, מדוע ישו קם לתחייה?
ישוע ענה לשני התלמידים: "האם המשיח לא היה צריך לסבול זאת ולהיכנס לכבודו? והוא (ישוע) התחיל עם משה וכל הנביאים והסביר להם מה שנאמר עליו בכל הכתובים" (לוקס ב')4,26-27). לא היה להם שמץ של מושג מה שאלוהים אמר מראש על המשיח בכתובים.

"זה קרה כשהוא ישב איתם בשולחן, הוא לקח את הלחם, הודה לו, שבר אותו ונתן להם. עיניהם נפתחו והם זיהו אותו. והוא נעלם מהם »(לוקס 24,30-31). הם הבינו מה ישוע אמר להם והאמינו לדבריו שהוא לחם החיים.
במקום אחר אנו קוראים: "כי זה לחם האלוהים, שבא מהשמים ונותן חיים לעולם. אמרו לו, אדוני, תן ​​לנו תמיד את הלחם הזה. אבל ישוע אמר להם: אני לחם החיים. מי שיבוא אלי לא ירעב; ומי שמאמין בי לעולם לא יצמא" (יוהנס 6,33-אחד).

זה מה שקורה כשאתה פוגש את ישוע כאדם שקם. תחוו ותיהנו ממעין חיים, בדיוק כפי שחוו התלמידים עצמם: "אמרו זה לזה: לא בער בנו לבנו כי הוא דיבר איתנו בדרך ופתח לנו את הכתובים?" (לוק 24,32). כשאתה פוגש את ישוע בחייך, הלב שלך מתחיל לבעור. להיות בנוכחותו של ישוע זה חיים! ישוע שנמצא שם וחי מביא איתו שמחה. תלמידיו למדו זאת יחד קצת מאוחר יותר: "אבל מאחר שלא האמינו משמחה ונדהמו" (לוקס ב').4,41). ממה הם שמחו? על ישוע שקם!
כיצד תיאר פיטר מאוחר יותר את השמחה הזו? "לא ראית אותו ובכל זאת אתה אוהב אותו; ועתה אתה מאמין בו, למרות שאינך רואה אותו; אבל אתה תשמח בשמחה בלתי ניתנת לתאר ותפארת כאשר תגיע ליעד אמונתך, דהיינו אושר הנשמות »(1. פיטר 1,8-9). פטרוס חווה את השמחה הבלתי ניתנת לביטוי ומפוארת כשפגש את ישוע שקם.

"אבל הוא, ישוע אמר להם: אלה הם דברי אשר אמרתי לכם כשעוד הייתי אתכם: צריך להתקיים כל מה שכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהילים. ואז הוא גרם להם להבין שהם מבינים את כתבי הקודש »(לוקס ב4,44-45). מה היתה הבעיה? ההבנה שלך הייתה הבעיה!
"כאשר קם מן המתים, זכרו תלמידיו כי אמר זאת והאמינו בכתובים ובדבר אשר אמר ישוע" (יוחנן 2,22). לא רק שתלמידיו של ישוע האמינו לדברי הכתובים, הם גם האמינו למה שישוע אמר להם. הם הבינו שהתנ"ך של הברית הישנה הוא הצל של העתיד. ישוע הוא התוכן והמציאות האמיתיים של כתבי הקודש. דברי ישוע העניקו להם הבנה חדשה ושמחה.

שולח את התלמידים

בעוד ישוע עדיין היה בחיים, הוא שלח את תלמידיו להטיף. איזה סוג של מסר הם הטיפו לעם? "יצאו והטיפו שיש לחזור בתשובה וגירשו שדים רבים ומשחו הרבה חולים בשמן וריפאו אותם" (מרקוס). 6,12-13). התלמידים הטיפו לעם לחזור בתשובה. האם אנשים צריכים לפנות מדרך החשיבה הישנה שלהם? כן! אבל האם זה מספיק כאשר אנשים חוזרים בתשובה ואינם יודעים דבר אחר? לא, זה לא מספיק! מדוע לא סיפרו לאנשים על סלילת החטאים? כי הם לא ידעו דבר על פיוס אלוהים באמצעות ישוע המשיח.

«ואז הבין אותם שהם מבינים את הכתובים, ואמר להם: כתוב כי המשיח יסבול ויקום מן המתים ביום השלישי; ושהתשובה מוטפת בשמו לסליחת החטאים בכל העמים" (לוקס ב').4,45-47). דרך המפגש עם ישוע החי, קיבלו התלמידים הבנה חדשה של האחד שקם ומסר חדש, הפיוס עם אלוהים לכל האנשים.
"דע כי לא נגאלת בכסף או זהב מתכלה מהליכתך החסרת תועלת על פי דרך האבות, אלא בדם היקר של המשיח ככבש תמים וטהור" (1. פיטר 1,18-אחד).

פיטר, שניסה להימנע משפיכות הדמים בגולגותא, כתב את המילים האלה. אי אפשר להרוויח או לקנות ישועה. אלוהים נתן פיוס עם אלוהים באמצעות מותו של בנו. זהו תנאי מוקדם לחיי נצח עם אלוהים.

«ואז ישוע אמר להם שוב: שלום לכם! כפי שהאב שלח אותי, כך אני שולח אותך. וכאשר אמר זאת, נשף עליהם ואמר להם: קחו את רוח הקודש! " (יוחנן 20,21: 22).

אלוהים נשף את נשימת החיים באפו של אדם בגן העדן וכך הוא הפך ליצור חי. "כמו שכתוב: אדם הראשון, אדם, הפך להיות חי, והאדם האחרון הפך לרוח המחייה" (1. קורינתיים 15,45).

רוח הקודש מעירה את מי שנולד במוות רוחני לחיים באמצעות אמונה בישוע המשיח. תלמידיו של ישו עדיין לא היו חיים מבחינה רוחנית בשלב זה.

"כשהיה איתם בסעודה, ציווה עליהם לא לעזוב את ירושלים, אלא להמתין להבטחת האב, אשר אתה - כך אמר - שמעת ממני; כי יוחנן הטביל במים, אבל אתה תיטבל ברוח הקודש זמן לא רב לאחר הימים האלה"(מעשי השליחים 1,4-אחד).
תלמידיו של ישו היו אמורים להיטבל ברוח הקודש בחג השבועות. זוהי לידה מחדש ותקומה ממוות רוחני והסיבה לכך שהאדם השני, ישוע, בא לעולם לעשות זאת.
איך ומתי נולד פיטר מחדש? "השבח לאל, אביו של אדוננו ישוע המשיח, אשר על פי רחמיו הגדולים, הוליד אותנו מחדש לתקווה חיה באמצעות תחייתו של ישוע המשיח מן המתים" (1. פיטר 1,3). פטרוס נולד מחדש באמצעות תחייתו של ישוע המשיח.

ישוע בא לעולם כדי להביא אנשים לחיים. ישוע פיזר את האנושות עם אלוהים באמצעות מותו והקריב את גופו עבורנו בתמורה. אלוהים נתן לנו חיים חדשים כדי שיוכל לחיות בנו. בחג השבועות הגיע ישוע ברוח הקודש לליבם של אלה שהאמינו לדברי ישוע. אלה יודעים, באמצעות עדותה של רוח הקודש, שהוא שוכן בהם. הוא גרם לה לחיות מבחינה רוחנית! הוא נותן להם את חייו, חיי האל, חיי נצח.
"אך אם תגור בכם רוחו של מי שהקים את ישוע מהמתים, מי שהקים את המשיח מהמתים יחיה חיים גם לגופכם התמותה באמצעות רוחו השוכנת בכם" (אל הרומים). 8,11). ישוע גם נותן לך את המנדט: כמו שהאב שלח אותי, כך אני שולח אותך (לפי יוחנן 17,18).

כיצד אנו שואבים כוח ממקור החיים האינסופי? ישוע קם כדי להתגורר בך ולהיות פעיל בך. איזו הרשאה אתה נותן ומעניק לו? האם אתה נותן לישו את הזכות לשלוט במוחך, ברגשותיך, במחשבותיך, ברצונך, בכל רכושך, בזמנך, בכל פעולותיך ובכל ישותך? אנשים אחרים יוכלו לזהות זאת מהתנהגותך והתנהגותך.

«תאמין לי שאני באבא והאב בי; אם לא, האמינו למען פועלים. באמת, באמת, אני אומר לכם: כל המאמין בי יעשה גם את המעשים שאני עושה ויעשה דברים גדולים מאלה; כי אני הולך אל האב »(יוחנן 14,11-אחד).

תן לרוח אלוהים לפעול בתוכך להודות בענווה בכל מצב שאתה זה שאינך יכול לעשות דבר בעצמך. פעלו מתוך ידיעה ובטוח כי ישוע, המתגורר בכם, יכול ויעשה איתכם הכל. ספר לישו הכל ובכל עת מה עליו לעשות איתך במילים ופועל על פי רצונו.
דוד שאל את עצמו: "מהו אדם שאתה צריך לזכור אותו, ובן של אדם שאתה דואג לו? עשית אותו מעט נמוך מאלוהים, עטרתם אותו בכבוד ותפארת" (תהלים 8,5-6). זהו הבן אדם בתמימותו במצבו הרגיל. הנצרות היא המצב הנורמלי של כל אדם.

תודה לאל שוב ושוב שהוא חי בך ושמותר לך לתת לו למלא אותך. עם הכרת התודה שלך, עובדה חשובה זו הולכת ומתגבשת בך!

מאת פאבלו נאואר