הדבר הכי חשוב בחיים

יקום החיים של אלוהיםמה הדבר הכי חשוב בחיים שלך? מה שעולה לנו בראש כשאנחנו חושבים על אלוהים הוא הדבר החשוב ביותר בחיינו. הדבר החושפני ביותר בכנסייה הוא תמיד הרעיון שלה על אלוהים. מה שאנחנו חושבים ומאמינים על אלוהים משפיע על הדרך שבה אנחנו חיים, איך אנחנו שומרים על מערכות היחסים שלנו, מנהלים את העסקים שלנו ומה אנחנו עושים עם הכסף והמשאבים שלנו. זה משפיע על ממשלות וכנסיות. למרבה הצער, מתעלמים מאלוהים בהחלטות ובפעולות רבות שננקטות על ידי רוב המוסדות כיום. מה עולה לך בראש כשאתה חושב על אלוהים? האם הוא יצור מרוחק או שופט כועס, מושבע שרק רוצה שהעונש יתבצע? אלוהים טוב וחסר אונים שידיו כבולות ושרק רוצה שכולנו נסתדר טוב? או אב אוהב ומעורב שפעיל בחיי המאמינים. או אח שמסר את חייו למען כל אדם כדי שכולם יוכלו ליהנות מהנצח בשלום? או מנחם אלוהי שמדריך, מלמד ותומך בעדינות ובאהבה בכל מי שזקוק לו. בשלושת הסעיפים התמציתיים הבאים, אנו בוחנים מיהו אלוהים במלוא תפארתו המשולשת.

אלוהים האב

כשאתה שומע את המילה "אבא", הרבה דברים עולים לך בראש. לחוויות שחווינו עם אבינו או אבות אחרים יכולה להיות השפעה רבה על האופן שבו אנו שופטים את אלוהים. אבות אנושיים יכולים להיות בכל מקום על הסקאלה מאיום לנפלא, מעורבים לחלוטין עד נעדרים לחלוטין, וכל מה שביניהם. למרבה הצער, לעתים קרובות אנו משליכים את המאפיינים שלהם על אלוהים.
ישוע הכיר את אביו טוב יותר מכל אחד אחר. הוא סיפר לקהל שלו, שכללו גובי מיסים ופרושים, סיפור כדי להמחיש איך זה להיות במלכות אלוהים ואיך אביו התמודד עם אנשים. אתם מכירים את הסיפור תחת הכותרת משל הבן האובד, אבל אולי כדאי לקרוא לו "משל אהבת אב". במשל זה בלוקס 15, אנו נוטים לכעוס במיוחד על התנהגותו הרעה של הבן הצעיר. כמו כן, תגובתו של האח הגדול עלולה להרתיע אותנו. האם איננו מזהים את עצמנו לעיתים קרובות בהתנהגותם של שני בנינו? מצד שני, אם נסתכל על מעשי האב, נקבל תמונה טובה של אלוהים שמראה לנו איך אבא צריך להיות.

ראשית, אנו רואים את האב נכנע לדרישותיו של בנו הצעיר כשהוא צופה למעשה את מותו ודורש החזר מהיר של ירושתו. נראה שהאב מסכים בלי להתנגד או לדחות אותו. בנו מבזבז את הירושה שקיבל בחו"ל ובסופו של דבר במצוקה איומה. הוא מתעשת ופונה הביתה. המצב שלו ממש פתטי. כשהאב רואה אותו מגיע מרחוק, הוא אינו יכול להכיל את עצמו, רץ לעברו במלוא הרחמים ולוקח אותו בזרועותיו המושטות. הוא בקושי נותן לבנו לומר את ההתנצלות המתאמנת שלו. הוא מורה מיד למשרתיו להלביש את בנו בבגדים חדשים ואף ללבוש תכשיטים ולהכין סעודה. כשהגיע בנו הבכור מהשדה הסמוך לבית, הוא ביקש ממנו להשתתף במשתה על מנת לחגוג יחד את זה שאחיו שמת, חזר לחיים, שאבד ונמצא שוב.

תמונה יפה יותר של אהבת אב מעולם לא צוירה שוב. אנחנו אמנם כמו האחים במשל הזה, לפעמים זה או אחר או שניהם בו זמנית, אבל הכי חשוב, אלוהים אבינו מלא אהבה ויש לנו את החמלה הכי גדולה כלפינו גם כשאנחנו הולכים שולל לגמרי. להיות מחובק, נסלח ואפילו חוגג על ידו כמעט נשמע טוב מכדי להיות אמיתי. לא משנה מה פישלנו בחיים האלה, אנחנו יכולים להיות בטוחים שאלוהים הוא אבא שאין כמותו ותמיד יקבל אותנו בברכה. הוא הבית שלנו, המפלט שלנו, הוא זה שמרעיף ומעניק לנו אהבה ללא תנאי, חסד בלתי מוגבל, חמלה עמוקה ורחמים בלתי נתפסים.

אלוהים הבן

האמנתי באלוהים שנים רבות לפני שפגשתי את ישוע. היה לי מושג מעורפל מי הוא, אבל כמעט כל מה שחשבתי שידעתי באותו זמן היה שגוי. יש לי הבנה הרבה יותר טובה עכשיו, אבל אני עדיין לומד. אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי עליו הוא שלא רק שהוא הבן של אלוהים, אלא שהוא גם אלוהים. הוא המילה, הבורא, האריה, הכבש ואדון היקום. הוא הרבה יותר מזה.

למדתי עליו דבר נוסף שנוגע בי מאוד בכל פעם שאני חושב על זה - הענווה שלו. כאשר כרע ברך לרחוץ את רגליהם של תלמידיו בסעודה האחרונה, הוא לא רק נתן לנו דוגמה כיצד עלינו להתייחס לאחרים. הוא הראה לנו איך הוא חושב עלינו ואיך הוא מתייחס אלינו. זה חל גם עלינו היום. ישוע בדמות אדם היה מוכן, כורע על האדמה, לרחוץ את רגליהם המאובקות של חבריו: "הוא, שהיה שווה לאלוהים בכל דבר ובאותה רמה איתו, לא השתמש בכוחו לטובתו. להיפך: הוא ויתר על כל זכויותיו והעמיד את עצמו באותה רמה של משרת. הוא הפך לאחד מאיתנו - בן אדם כמו בני אדם אחרים. אבל הוא השפיל את עצמו עוד יותר: בציות לאלוהים הוא אפילו קיבל את המוות; הוא מת על הצלב כמו פושע" (הפיליפאים 2,6-אחד).
זמן קצר לאחר מכן הוא מת על הצלב כדי לנקות את חיינו מטינופת הטבע האנושי שנפל. אנחנו עדיין הולכים בבוץ והלכלוך של החיים האלה ומתלכלכים.

בהתחלה אני רוצה למחות בחריפות כמו פיטר, אבל אז פרצתי בבכי כשאני מדמיינת אותו כורע על הרצפה מולי עם קערת מים ומגבת ומסתכלת לי בעיניים, איך הוא מנקה אותי, סולח לי ואוהב אותי - שוב ושוב. זהו ישוע, אלוהים הבן, שירד מהשמיים כדי לבוא אלינו בצורך העמוק ביותר שלנו - לקבל אותנו, לסלוח לנו, לנקות אותנו, לאהוב אותנו ולהביא אותנו למעגל החיים איתו, עם האב ואל. לקבל את רוח הקודש.

אלוהים רוח הקודש

רוח הקודש היא כנראה החבר הכי לא מובן בשילוש. פעם האמנתי שהוא לא אלוהים, אלא הרחבה של כוחו של אלוהים, מה שהפך אותו ל"זה". כשהתחלתי ללמוד יותר על טבעו של אלוהים כשילוש, עיניי נפתחו להבחנה השלישית המסתורית הזו של אלוהים. הוא עדיין בגדר תעלומה, אבל בברית החדשה ניתן לנו רמזים רבים לטבעו וזהותו, שכדאי ללמוד.

תהיתי מי הוא עבורי באופן אישי בחיי. הקשר שלנו עם אלוהים אומר שיש לנו גם מערכת יחסים עם רוח הקודש. רוב הזמן הוא מצביע לנו על האמת, על ישוע, וזה דבר טוב כי הוא אדוננו והמושיע שלנו. רוח הקודש היא זו ששומרת אותי ממוקדת בישוע - תופסת את המקום הראשון בלבי. הוא שומר על מצפוני עירני ומציין כשאני עושה או אומר משהו לא נכון. הוא האור בנתיב חיי. התחלתי גם לחשוב עליו כעל "סופר הרוחות" שלי (אדם שכותב טקסטים עבור מישהו אחר אבל לא זוכה לזכותו ככותב), ההשראה שלי והמוזה שלי. הוא לא צריך תשומת לב מיוחדת. כאשר אדם מתפלל לחבר אחד מהשילוש, מתפלל לשלושתם באופן שווה, כי הם אחד. רוח הקודש תפנה רק אל האב כדי לתת לו את כל הכבוד והתשומת לב שאנו נותנים לו.

אנו למדים מאפסים שאנו מקבלים את רוח הקודש במתנה: "גם בו [ישוע] נחתמתם ברוח הקודש של ההבטחה, לאחר ששמעתם את דבר האמת, את בשורת ישועתכם והאמונה. הוא כבוד נחלתנו, לגאולת נחלתו, לשבח כבודו" (אפסים). 1,13-אחד).
הוא האדם השלישי של השילוש שהיה נוכח בבריאה. הוא משלים את הקהילה האלוהית והוא ברכה עבורנו. רוב המתנות מאבדות את הברק שלהן או ננטשות במהרה למשהו טוב יותר, הוא מתנה שלא מפסיקה להיות ברכה. הוא זה שישוע שלח לאחר מותו לנחם, ללמד ולהדריך אותנו: "אבל המנחם, רוח הקודש, אשר ישלח האב בשמי, הוא ילמד אתכם הכל וילמד אתכם הכל זכור מה אני. אמר לך" (יוחנן 14,26). כמה נפלא לקבל מתנה כזו. הלוואי שלא נאבד לעולם את הפליאה והיראה שלנו על כך שנתברכנו דרכו.

לבסוף, שוב השאלה: מה עולה לך בראש כשאתה חושב על אלוהים? האם זיהית שאלוהים הוא האב האוהב והמעורב שלך שפעיל גם בחייך. האם ישוע הוא אחיך שמסר את חייו למענך ולמענך כל בני האדם כדי שאתה וכל השאר תוכל ליהנות מנצח בשלום איתו? האם רוח הקודש היא המנחמת האלוהית שלך, מנחה אותך, מלמדת ותומכת בעדינות ובאהבה? אלוהים אוהב אותך - תאהב גם אותו. הוא הדבר הכי חשוב בחיים שלך!

מאת תמי טקח


 מאמרים נוספים על החיים:

החיים במשיח

ישו: לחם החיים