עיני ראו את ישועתך

370 העיניים שלי ראיתי את זההמוטו של מצעד הרחוב בציריך היום הוא: "ריקוד לחופש" (ריקוד לחופש). באתר הפעילות קראנו: “מצעד הרחוב הוא הפגנת ריקוד לאהבה, שלום, חופש וסובלנות. עם המוטו של מצעד הרחוב "ריקוד למען החופש", המארגנים מתמקדים בחופש.

הרצון לאהבה, שלום וחופש תמיד היה דאגה של האנושות. למרבה הצער, אנחנו חיים בעולם שהוא בדיוק ההפך: שנאה, מלחמה, מאסר וחוסר סובלנות. מארגני המצעד ברחוב חופש במרכז. מה הם לא מכירים? מה הטעם שעליו אתה עיוור? חופש אמיתי מחייב את ישוע וזהו ישו שחייב להיות במרכז תשומת הלב! אז יש אהבה, שלום, חופש וסובלנות. אז אתה יכול לחגוג ולרקוד! למרבה הצער, זה תובנה נפלאה עדיין לא נגיש כיום רבים.

"אבל אם הבשורה שלנו מכוסה, אז זה כן נסתר מהנספים, הכופרים, שדעתם אלוהי העולם הזה עיוור אותם מלראות את הבהירות של בשורת תהילת המשיח, שהוא בצלם אלוהים. כי איננו מטיפים את עצמנו, אלא את המשיח ישוע כאדון, ועצמנו כעבדיכם למען ישוע. כי ה' שאמר: מתוך החושך יאיר אור! הוא אשר האיר בליבנו להאיר את אור הכרת כבוד אלוהים בפני ישוע המשיח" (ב' לקורינתים). 4,3-אחד).

ישו הוא אור כי הכופרים לא יכול לראות.

שמעון היה אדם צדיק וירא שמים בירושלים ורוח הקודש הייתה עליו (לוקס 2,25). הוא הבטיח לראות את משוחי האדון לפני מותו. כשההורים הביאו את ישוע הילד למקדש והוא לקח אותו בזרועותיו, הוא שיבח את אלוהים ואמר:

"ועתה, ה', כדברך, אתה שולח את עבדך בשלום; כי ראו עיני את ישועתך אשר הכנת לעיני כל הגויים אור להתגלות לגויים ולכבוד עמך ישראל" (לוקס). 2,29-אחד).

ישוע המשיח בא כמו אור כדי להאיר את העולם הזה.

"מתוך החושך יאיר אור! הוא אשר האיר בליבנו להאיר את אור הכרת כבוד אלוהים בפני ישוע המשיח" (ב' לקורינתים). 4,6).

החזון של ישוע המשיח היה עבור שמעון ניסיון חיים, כל הנקודה לפני שהוא יכול להיפרד מהחיים האלה. אחים, יש גם את העיניים שלנו זיהה את הישועה של אלוהים במלוא הדרו? חשוב לא לשכוח כמה אלוהים בירך אותנו על ידי פתיחת העיניים לישועה שלו:

"אף אחד לא יכול לבוא אלי אלא אם האב ששלח אותי מושך אותו; ואקים אותו ביום האחרון. כתוב בנביאים: "וכולם ילמדו מאלוהים". כל מי ששמע ולמד מהאב בא אלי. לא שמישהו ראה את האב, חוץ מי שהוא מאלוהים, הוא ראה את האב. באמת, באמת, אני אומר לכם, למי שמאמין יש לו חיי נצח. אני לחם החיים. אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו. זֶה הוא הלחם היורד מן השמים, כדי שיאכל ממנו ולא ימות. אני הלחם החי היורד מן השמים; אם מישהו יאכל מהלחם הזה, הוא יחיה לנצח. אבל הלחם אשר אתן הוא בשרי לחיי העולם" (יוחנן 6,44-אחד).

ישוע המשיח הוא לחם חי, ישועה של אלוהים. האם אנו זוכרים את הזמן שבו אלוהים פקח את עינינו לידע הזה? פול לעולם לא ישכח את רגע ההארה שלו, אנחנו קוראים על זה כשהיה בדרכו לדמשק:

"אבל בעודו הולך, קרה שהוא התקרב לדמשק. ופתאום זרח סביבו אור מן השמים; ויפול ארצה ושמע קול אומר לו: שאול, שאול, למה אתה רודף אותי? אבל הוא אמר: מי אתה, אדוני? אבל הוא : אני ישוע שאתה רודף אחריו. אבל קום וכנס לעיר ויגידו לך מה לעשות! אך האנשים שהלכו עמו בדרך עמדו פעורי פה, כיון ששמעו את הקול אך לא ראו איש. אבל שאול הרים את עצמו מהאדמה. אבל כשעיניו נפתחו, הוא לא ראה דבר. והוליכו אותו ביד והביאו אותו לדמשק. ולא ראה שלושה ימים, ולא אכל ולא שתה" (מעשי השליחים 9,3-אחד).

גילוי הישועה היה כה מסנוור עד פול כי הוא לא יכול לראות עבור 3 ימים!

עד כמה האור שלו פגע בנו וכמה השתנו חיינו אחרי שעינינו הבינו את ישועתו? האם היתה זו לידה חדשה עבורנו, כמו גם עבור עצמנו? בואו להקשיב לשיחה עם ניקודמוס:

"ועתה היה איש מן הפרושים בשם נקדימון, ראש היהודים. בא אליו בלילה ואמר לו: רבי, אנו יודעים שאתה מורה בא מאלוהים, כי איש אינו יכול לעשות את האותות הללו שאתה עושה אלא אם כן ה' עמו. ענה ישוע ואמר לו, באמת, באמת, אני אומר לך, אם לא יוולד אדם מחדש, הוא לא יכול לראות את מלכות האלוהים. אמר לו נקדימון: איך יכול אדם להיוולד כשהוא זקן? האם הוא יכול להיכנס לרחם אמו בשנית ולהיוולד? ישוע ענה: באמת, באמת, אני אומר לכם, אלא אם כן אדם נולד ממים ורוח, הוא לא יכול להיכנס למלכות אלוהים. [ג'ון 3,6] מה שנולד מהבשר הוא בשר, ומה שנולד מהרוח הוא רוח. אל תתפלאו מכך שאמרתי לכם: {אתה} צריך להיוולד מחדש" (יוחנן ג, א-ז).

האדם זקוק ל"לידה" חדשה כדי להכיר במלכות ה'. עיני האדם עיוורות לישועת אלוהים. אולם מארגני מצעד הרחוב בציריך אינם מודעים לעיוורון הרוחני הכללי. הצבתם לעצמכם מטרה רוחנית שלא ניתן להשיג בלי ישוע. האדם אינו יכול בעצמו למצוא את כבודו של אלוהים או לדעת אותו בשלמותו. אלוהים הוא שמתגלה לנו:

"{אתה} לא בחרת בי, אלא {אני} בחרת בך ובך גזרו כי תלכו ותביאו פרי, ותישאר פריכם, למען כל אשר תבקשו מהאב בשמי, הוא יתן לכם" (יוחנן א').5,16).

אחים, יש לנו את הזכות הגדולה כי העיניים שלנו ראו הישועה של אלוהים: "ישוע המשיח, הגואל שלנו ".

זוהי החוויה החשובה ביותר שיכולנו לחוות בכל חיינו. לא היו מטרות אחרות בחיים לשמעון לאחר שראה את המושיע. מטרתו בחיים הושגה. האם להכרה בישועת אלוהים יש גם אותו ערך עבורנו? היום ברצוני לעודד את כולנו לעולם לא להוריד את עינינו מישועה של אלוהים ותמיד לשמור על מבטנו (הרוחני) על ישוע המשיח.

"אם קמתם עם המשיח, חפשו את מה שנמצא למעלה, היכן שישו נמצא, יושב לימינו של אלוהים. תחשוב על מה שנמצא למעלה, לא על מה שיש עלי אדמות! כי אתה מת, וחייך נסתרים עם המשיח באלוהים. כאשר יתגלה המשיח, שהוא חייכם, גם אתם תתגלו עמו בכבוד" (קולוסים). 3,1-אחד).

פול מטיף לנו לא להתמקד על מה הוא על פני האדמה, אבל על המשיח. שום דבר בעולם הזה לא צריך להסיח את דעתנו מן הישועה של אלוהים. כל מה שטוב לנו בא מלמעלה ולא מן הארץ הזאת:

"אל תטעו, אחים אהובים שלי! כל מתנה טובה וכל מתנה מושלמת יורדת מלמעלה, מאבי האורות, שאין בו שום שינוי וגם לא צל של שינוי" (ג'יימס). 1,16-אחד).

עינינו זיהו את הישועה של אלוהים ואנחנו כבר לא לקחת את העיניים שלנו מהישועה הזאת, כדי לשמור על העיניים שלנו כלפי מעלה. אבל מה המשמעות של כל זה בחיי היומיום שלנו? אנחנו תמיד במצבים קשים, ניסויים, מחלות וכו '. איך זה עדיין אפשר להסתכל על ישו אפילו עם הסחות דעת כל כך גדול? פול נותן לנו את התשובה:

"שמחו בה' תמיד! שוב אני רוצה לומר: תשמחו! עדינותך תדע לכל האנשים; ה' קרוב. אל תדאגו לכלום, אבל בכל דבר, בתפילה ובתחנונים עם הודיה, הודיעו בקשותיכם לה'; ושלום אלוהים, העולה על כל בינה, ישמור את לבבותיכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע" (הפיליפים). 4,4-אחד).

כאן ה' מבטיח לנו שלווה ורוגע אלוהיים "העולים על כל תבונה". אז עלינו להביא את הדאגות והצרכים שלנו לפני כסא האל. עם זאת, האם שמתם לב כיצד תפילותינו נענות?! האם זה אומר: "ויפתור ה' את כל דאגותינו ובעיותינו וייפטר מהם"? לא, אין כאן הבטחה שאלוהים יפתור או יסיר את כל הבעיות שלנו. ההבטחה היא: "ואת השלום של אלוהים כי מתעלה כל הבנה תציל את הלב ואת המחשבות שלך בישוע המשיח".

כאשר אנו מביטים למעלה, מביאים את דאגותינו לכס האל, אלוהים מבטיח לנו שלום על טבעי ושמחה רוחנית עמוקה, למרות כל הנסיבות. זה, אם אנחנו באמת לסמוך עליו ולשים אותנו בידיו.

"דיברתי את זה אליך כדי שיהיה לך שלום בי. בעולם יש לך ייסורים; אבל תהיי בשמחה, ניצחתי את העולם" (יוחנן 16,33).

שימו לב: אנחנו לא פשוט הולכים לחופשה ובטוחים שאלוהים ייקח על עצמנו את כל האחריות שלנו. יש נוצרים שעושים בדיוק את הטעויות האלה. הם מבלבלים אמון באלוהים עם חוסר אחריות. עם זאת, מעניין לראות איך אלוהים מראה חמלה גדולה במקרים כאלה. במקום לקחת יותר ביטחון באלוהים מאשר לקחת את חיינו לידיים שלנו.

בכל מקרה, אנחנו חייבים להמשיך להיות אחראים, אבל אנחנו כבר לא לסמוך על הכוחות שלנו, אבל אלוהים. ברמה הרוחנית, עלינו להבין שישוע המשיח הוא הישועה שלנו והתקווה היחידה שלנו, ועלינו להפסיק לנסות לייצר פירות רוחניים בכוחות שלנו. זה לא יצליח אפילו את מצעד הרחוב. בתהילים 37 אנו קוראים:

"בטח בה' ועשה טוב; לשבת בארץ ולשמור נאמנות; וְהִתְעַנְגְּךָ בְּה', וְהוּא יִתֵּן לְךָ אֲשֶׁר לִבְךָ חָפַק. הקדש את דרכך לה' ובטוח בו, והוא יעשה, והוא יראה את צדקתך כאור ואת משפטך כצהריים" (תהלים ג').7,3-אחד).

ישוע המשיח הוא הישועה שלנו, הוא מצדיק אותנו. עלינו להפקיד את חיינו בידיו ללא תנאי. עם זאת, אל תפרוש, אלא "עשה טוב" ו"שמור על נאמנות". כשעינינו נשואות לישוע, ישועתנו, אנו בידיים בטוחות. נקרא שוב בתהילים ל"ז:

"צעדיו של אדם יצוקים על ידי ה', והוא אוהב את דרכו; אִם יִפָּלֵל לֹא יִתְפַּח כִּי יְהוָה תּוֹמֶךְ יָדוֹ. צעיר הייתי וזדקנתי, אבל מעולם לא ראיתי צדיק עוזב, ולא צאצאיו מתחננים ללחם; תמיד הוא אדיב ומשאיל, וצאצאיו לברכה" (תהלים ג7,23-אחד).

אם נניח את דרכינו תחת אלוהים הוא לעולם לא יעזוב אותנו.

"אני לא אשאיר אותך יתום, אני אבוא אליך. עוד אחד קטן ,והעולם אינו רואה אותי עוד; אבל {את} הבט בי: כי {אני} חי, גם {את} תחיה. ביום ההוא תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם. מי שיש לו את מצוותי ושומר אותן, הוא אוהב אותי; אבל מי שאוהב אותי יאהב אבי; ואני אוהב אותו ואגלה את עצמי אליו" (יוחנן 14,18-אחד).

גם כאשר ישו עלה לכס האל, הוא אמר כי תלמידיו המשיכו לראות אותו! בכל מקום בו אנו נמצאים ובכל מצב אנו נמצאים, ישוע המשיח, הישועה שלנו, תמיד גלוי ועינינו תמיד צריך להיות עליו. בקשתו היא:

"בואו אלי, כל העייפים והעמוסים! ואני אתן לך מנוחה. קח עליך את העול שלי ולמד ממני! כי עניו וענווה בלב אני, ו"תמצאו מנוח לנפשותיכם"; כי קל עולי ומשא קל" (מתי 11,28-אחד).

הבטחתו היא:

"גם אם אני לא אשאר איתך, יהיה לך שלום. אני נותן לך את שלוותי; שלום שאף אחד בעולם לא יכול לתת לך. לכן היה ללא דאגה ופחד" (יוחנן 14,27 מקווה לכולם).

היום ציריך רוקדת למען שלום וחופש. הבה נחגוג גם כי עינינו זיהו את ישועת ה' ואנו מתפללים שיותר ויותר בני אדם יוכלו לראות ולהכיר את מה שהתגלה לנו בצורה כה נפלאה: "הגאולה הנפלאה של אלוהים בישוע המשיח!"

מאת דניאל בוש


PDFעיני ראו את ישועתך