פולחן אמיתי

560 פולחן אמיתיהמחלוקת העיקרית בין יהודים ושומרונים בימי ישוע הייתה היכן צריך לסגוד לאלוהים. מכיוון שלשומרונים כבר לא היה חלק בבית המקדש בירושלים, הם סברו כי הר גריזים הוא המקום הנכון לעבודת ה 'ולא ירושלים. כאשר נבנה בית המקדש, כמה שומרונים הציעו ליהודים לעזור להם לבנות את בית המקדש שלהם, וזרובבל דחה אותם בתוקף. השומרונים הגיבו בכך שהתלוננו בפני מלך פרס והפסיקו את עבודתם (עשו [חלל]] 4). כשהיהודים בנו מחדש את חומות העיר ירושלים איים המושל שומרון לנקוט בפעולות צבאיות נגד היהודים. לבסוף, השומרונים בנו מקדש משלהם בהר גריזים, אשר בנו היהודים בשנת 128 לפני הספירה. Chr. נהרס. למרות שיסוד שתי הדתות שלכם היה חוק משה, הן היו אויבים מרים.

ישו בשומרון

רוב היהודים נמנעו משומרון, אך ישוע הלך לארץ זו עם תלמידיו. הוא היה עייף, אז התיישב ליד באר ליד העיר סיכאר ושלח את תלמידיו לעיר לקנות אוכל (יוחנן). 4,3-8). אישה משומרון הגיעה וישוע דיבר איתה. היא הופתעה שהוא מדבר עם אישה שומרונית, ותלמידיו, בתורם, שהוא מדבר עם אישה (פס' 9 ו-27). ישוע היה צמא, אבל לא היה איתו שום דבר לשאוב את המים - אבל היא עשתה זאת. האישה ריגשה את העובדה שיהודי התכוון למעשה לשתות ממיכל מים של אישה שומרונית. רוב היהודים החשיבו כלי כזה לטמא על פי הטקסים שלהם. "ענה ישוע ואמר לה: אם את יודעת את מתנת ה' ומי הוא האומר לך: תני לי לשתות, תבקשי ממנו והוא יתן לך מים חיים" (יוחנן). 4,10).

ישוע השתמש במשחק מילים. הביטוי "מים חיים" סימן בדרך כלל מים נעים וזורמים. האישה ידעה היטב שהמים היחידים בסיכר הם המים שבבאר ושאין מים זורמים בקרבת מקום. אז היא שאלה את ישוע על מה הוא מדבר. "ענה ישוע ואמר לה: כל מי שישתה את המים האלה יצמא שוב; אבל מי שישתה מהמים שאני נותן לו לא יצמא לנצח, אלא המים שאני אתן לו יהפכו בו למקור מים הזורם לחיי נצח" (יוחנן). 4,13-אחד).

האם האישה הייתה מוכנה לקבל אמת רוחנית מאויב האמונה? האם היא תשתה מים יהודיים? היא יכלה להבין שעם מקור כזה בפנים, היא לעולם לא תצמא שוב ולא תצטרך לעבוד כל כך קשה. מכיוון שלא יכלה להבין את האמת עליה דיבר, פנה ישו לבעיה הבסיסית של נשים. הוא הציע לה להתקשר לבעלה ולחזור איתו. למרות שכבר ידע שאין לה בעל, הוא שאל אותה בכל זאת, אולי כאות לסמכותו הרוחנית.

פולחן אמיתי

לאחר שנודע לי שישוע הוא נביא, העלתה האישה השומרונית את המחלוקת עתיקת היומין בין השומרונים ליהודים לגבי מה הוא המקום הנכון לעבוד את אלוהים. "אבותינו עבדו על ההר הזה ואתם אומרים שבירושלים הוא המקום שבו יש לעבוד" (יוחנן). 4,20).

"אמר לה ישוע: האמיני לי, אישה, יגיע הזמן שבו לא תעבוד את האב לא על ההר הזה ולא בירושלים. אתה לא יודע למה אתה סוגד; אבל אנחנו יודעים למה אנחנו סוגדים; כי הישועה באה מהיהודים. אבל מגיעה השעה, וזהו עכשיו, שמתפללי אמת יעבדו את האב ברוח ובאמת; כי גם האב רוצה מתפללים כאלה. אלוהים הוא רוח, והעובדים לו חייבים לעבוד אותו ברוח ובאמת" (יוחנן 4,21-אחד).

האם ישוע שינה פתאום את הנושא? לא, לא בהכרח. הבשורה של יוחנן נותנת לנו אינדיקציות נוספות: "הדברים אשר דיברתי אליכם הם רוח והם חיים" (יוחנן 6,63). "אני הדרך והאמת והחיים" (יוחנן 14,6). ישוע גילה אמת רוחנית גדולה לאישה השומרונית המוזרה הזו.

אבל האישה לא ממש בטוחה מה היא חושבת על זה ואמרה: “אני יודע שהמשיח מגיע, שנקרא משיח. כשהוא יבוא הוא יספר לנו הכל. ישוע אמר לה: אני זה שמדבר אליך "(פס '25-26).

הגילוי העצמי שלו "זה אני" (המשיח) - היה יוצא דופן מאוד. ישוע הרגיש בבירור טוב ויכול היה לדבר על זה בפתיחות כדי לאשר שמה שהוא אומר לה נכון. האישה עזבה את צנצנת המים שלה וחזרה הביתה לעיר כדי לספר לכולם על ישו; והיא שיכנעה את האנשים לבדוק זאת בעצמם, ורבים מהם האמינו. "אבל רבים מהשומרונים מהעיר הזו האמינו בו בגלל דבר האישה שהעידה: הוא סיפר לי כל מה שעשיתי. כשהגיעו אליו השומרונים ביקשו ממנו להישאר עימם; והוא שהה שם יומיים. ועוד רבים האמינו למען דברו "(פס '39-41).

פולחן היום

אלוהים הוא רוח ויחסינו איתו הם רוחניים. במקום זאת, מוקד הפולחן שלנו הוא ישוע ויחסינו עמו. הוא מקור המים החיים שאנו זקוקים להם לחיי הנצח שלנו. אנו זקוקים להסכמתנו שאנו זקוקים להם ומבקשים ממנו להרוות את צימאוננו. במילים אחרות, במטאפורה של ההתגלות, עלינו להודות כי אנו עניים, עיוורים וערומים ולכן מבקשים מישו עושר רוחני, ראייה ובגדים.

אתה מתפלל ברוח ובאמת כשאתה מחפש בישוע את מה שאתה צריך. מסירות נפש והערצת האלוהים אינם מתאפיינים בהופעות חיצוניות, אלא ביחסך לישו המשיח ומשמעותו לשמוע את דבריו של ישוע ולבוא דרכו אל אביך הרוחני.

מאת יוסף טקח